פי 2.5 מקרי מוות מדום לב
פי 2.5 מקרי מוות מדום לב
גילאי 40-50 בשנים 2021-2022, נתונים מתוקנים מקופ"ח כללית
תקציר בעברית
English summary English full version
רקע
כפי שהובטח, אנו משתפים את הנתונים המתוקנים של מקרי דום לב ושבץ בישראל, 2017-2022, מקופ”ח כללית (4.8 מיליון חברים נכון ל-2022). הפוסט הזה יתמקד בדום לב (קוד ICD9 427.5).
בפוסט קודם ניתחנו נתונים (שגויים) שהועברו לעו”ד אורי שאבי בתגובה לבקשה לפי חוק חופש המידע. לאחר שליחת בקשת המשך, קופ”ח כללית הודיעה שהנתונים הקודמים היו שגויים ויש להתעלם מהם.
נתונים מעודכנים
הנתונים המעודכנים מפורטים הרבה יותר מהקודמים, ומאורגנים לפי מס’ משתנים:
קבוצות גיל (בקפיצות של 10 שנים)
נתונים שנתיים עבור השנים 2017-2020. נתונים חודשיים עבור 2021-2022
הנתונים מחולקים לארועי דום לב ומוות מדום לב
בנוסף, ישנה טבלה עם מס’ ארועי דום לב במחוסנים
קודי ICD9 הופיעו בתשובה, דבר המאפשר הבנה טובה יותר של המידע
קופ”ח כללית הבהירה שהמידע מגיע מכל בתי החולים שלה ומכל המטופלים בבתי חולים אחרים. ייתכן שהנתונים מכסים אוכלוסיה גדולה יותר מאשר חברי כללית בלבד.
נתוני תמותה כוללים תמותה בכל זמן לאחר ארוע דום לב, גם לאחר שחרור מבית החולים
קופ”ח כללית הוסיפה את ההסתייגויות הסטנדרטיות שלה (ר’ הבהרות בפוסט הזה לדוגמה)
ניתוח הנתונים
בדיקה ראשונית של הנתונים מראה כי ישנה ירידה של 30% במקרי דום לב ותמותה בכל הגילאים במהלך 2020, לעומת שנים קודמות. ירידה זו נובעת בעיקר מירידה בקב’ הגיל 50-90 (אלה קב’ הגיל שבאופן כללי משפיעות ביותר על הסה”כ). בקב’ הגיל מתחת ל-50 ומעל 90 לא מופיעה ירידה שכזאת. הסבר אפשרי הוא תת-אבחון של דום לב עקב רישום כמוות מקורונה בעקבות בדיקת קורונה חיובית. אם אכן כך הוא, עולות שאלות מהותיות לגבי אמינות הנתונים בתקופת הקורונה. הסבר אפשרי נוסף הוא השפעת הסגרים על מקרי דום לב. השנים הבאות (2021-2022) אינן מראות סטיה משמעותית מהממוצע. *הירידה במס’ מקרי דום לב ב-2020 אינה משתקפת בנתוני תמותה מכל הסיבות.
במהלך בדיקה של קבוצות הגיל השונות, בקבוצת הגיל 40-50 הופיעה התרעת בטיחות מובהקת.
במהלך 2021-2022, בקבוצת הגיל 40-50 נצפתה עליה של פי 2.5 מקרי מוות מדום לב לעומת הצפוי (27 מקרי מוות במקום 10.5, לפי חישוב שנתי של 5.25 מקרים לשנה בממוצע ב-2017-2020). מס’ ארועי דום לב עלה פי 2 לעומת הצפוי (38 מקרים במקום 19, לפי חישוב שנתי של 9.5 מקרים לשנה בממוצע ב-2017-2020).
בנוסף, ניכר שבשנים 2020-2021 סיכויי ההחלמה מארועי דום לב היו נמוכים הרבה יותר לעומת שנים קודמות בקב’ הגיל 40-50 (2020: 11% שרידות, 2021: 18%), אך ב-2022 ניכרת מגמת שיפור (56%). ניתן להבחין בכך מתוך השוואה בין מס’ ארועי דום לב (בכחול) למס’ מקרי מוות מדום לב (באדום). מחקר שנערך בארה”ב בדק את התגובות והתוצאות של מקרי דום לב מחוץ לבית חולים (OHCA). מתוך מסקנות המחקר:
התגובה בקהילה לארועי דום לב מחוץ לבית חולים השתנתה מחודש מרץ למאי 2020 - פחות מקרי החייאה מצד עוברי אורח, עיכוב בזמני הגעת אמבולנסים, ושרידות נמוכה יותר בארועי דום לב מחוץ לבית חולים.
אם נשווה בין המחקר האמריקאי לבין הדאטה מישראל נראה גם דמיון וגם הבדל: שיעור השרידות בשתי המדינות ירד (בישראל בקב’ גיל 40-50). לעומת זאת, בישראל היתה ירידה של 30% במס’ מקרי דום לב בשנת 2020 בכל הגילאים, לעומת עליה של 20% במחקר האמריקאי (מחקר אמריקאי נוסף מצא עליה של 30%). על אף ההשוואה השטחית, חוסר התאימות מעלה שאלות ומחזק את הסברה של רישום לא מדויק / תת-דיווח של מקרי דום לב.
בשנת 2022 שיעור השרידות עלה בישראל, ככל הנראה עקב מעורבות רבה יותר של עומדים מהצד בפעולות החייאה לאחר שחלף שיא המגיפה, ביחד עם קמפיין ארצי לפריסת וקידום המודעות לדפיברילטורים (1) (2) (3) (4), הכולל את יום הדפיברילטור הלאומי (5) (6), איפה דפי? המפה האינטראקטיבית, ופרויקט הדפיברילטור השיתופי, שהושקו כולם בישראל בשנים 2021-2022. קמפיינים אלה מצביעים על אפשרות שהרשויות מודעות לעליה בארועים לבביים על אף ההכחשה הרשמית.
קבוצות הגיל 50 ומעלה הראו סיגנלים מתונים יותר. קבוצות הגיל הצעירות יותר (מתחת ל-40) לא הראו סיגנלים ברורים ובחלקן כמות המקרים היתה קטנה מדי לצורך ניתוח סטטיסטי אמין (עובדה זו לא שוללת אפשרות של בעיית בטיחות).
נתונים חודשיים
נתונים חודשיים מאפשרים הבנה טובה יותר של סיגנלים קיימים (ר’ בסוף הפוסט לו”ז של מבצע החיסונים, מובא כמידע כללי).
ארועי דום לב ידועים כתופעה עונתית, כאשר בחורף צפויה שכיחות גבוהה יותר, אך לא ניתן להתעלם מהקפיצות בגרף של מקרי דום לב. לצערנו בקשת המידע לא כללה מידע ברזולוציה חודשית בשנים שקדמו ל-2021. מידע כזה היה עוזר לבסס קו יחוס (בייס ליין) שנתי. כפי שנאמר לעיל, הגרף מושפע בעיקר מקב’ הגיל 50-90.
בקבוצות הגיל הצעירות מס’ המקרים קטן, לכן הגרף מראה ממוצע-נע של 3 חודשים (כל חודש מיוצג ע”י ממוצע של החודש שקדם לו, החודש עצמו והחודש הבא). הגרף מראה תקופות דום לב שאינן תואמות את התבנית העונתית, אך יתכן שזה נובע מסטטיסטיקה של מס’ קטנים.
מתוך התבוננות מעמיקה בגרף מס’ ארועי דום לב חודשי, גילאי 40-50 (קבוצת הגיל שבה נצפה הסיגנל החזק ביותר בשנת 2021) ניתן להבין מהיכן מגיעה העליה במקרי דום לב:
14 מקרי דום לב בחודשים ינואר-מאי 2021, לאחר מכן 6 מקרים נוספים בסוף הקיץ (ספטמבר-אוקטובר 2021) מציגים תבנית יוצאת דופן שאינה תואמת למודל העונתי. יתכן ויש קשר לשיעור התחסנות של 90% בקבוצת הגיל הזו במהלך החודשים ינואר-מרץ 2021, ו-65% שקיבלו בוסטר באוגוסט-אוקטובר 2021.
עבור קבוצת הגיל 40-50 -
בשנים 2017-2019 נפטרו בכל שנה מדום לב 6,3,4 בני אדם, בהתאמה.
מתוך 22 מקרי דום לב בשנת 2021, נפטרו 18.
נתונים אלה מתיחסים רק לקב’ הגיל 40-50 ורק לחלק מהאוכלוסיה.
בשנת 2022 ניתן עדיין לראות מס’ גבוה יחסית של מקרי דום לב, יחסית לשנים שלפני הקורונה. בינואר 2022 אושר לשימוש הבוסטר השני, והפעם רק 4% התחסנו בקב’ הגיל 40-50. מתוך 16 מקרי דום לב בשנת 2022 נפטרו 9.
בקבוצת הגיל 40-50 נראים במפת תמותה עודפת מכל הסיבות (המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטט’) סיגנלים של בטיחות בינואר-פברואר 2021, אוגוסט-אוקטובר 2021, ינואר-מרץ 2022 ולאחר מכן ביולי ונובמבר 2022.
הקורלציה בין מקרי מוות מדום לב, תמותה עודפת מכל הסיבות, ולוח הזמנים של מבצע החיסונים (נתונים המגיעים משלושה מקורות שונים) היא מדהימה.
מחוסנים ולא-מחוסנים
הנתונים שקיבלנו כללו טבלה נוספת - מס’ מקרי דום לב חודשי במחוסנים, לפי גילאים, מדצמבר 2020 עד דצמבר 2022.
בנתונים אלה, אדם מחוסן מוגדר כאדם שקיבל לפחות חיסון קורונה אחד, בזמן כלשהו לפני אירוע דום לב (וזאת בשונה מבקשות חופש המידע אחרות שבהן גם הגדרות מחוסנים הן אחרות). לפיכך, אדם לא מחוסן יוגדר כאדם שמעולם לא קיבל מנת חיסון קורונה טרם האירוע, וניתן לחשב את מס’ הארועים בלא מחוסנים על ידי חיסור מס’ הארועים במחוסנים מכלל הארועים.
בדקנו את מס’ הארועים בשתי הקבוצות על ידי סיכום הארועים החודשי בכל קבוצות הגיל.
התופעה המדאיגה ביותר בגרף היא הקפיצות (פיקים) בחודשים מרץ ומאי 2022, שהופיעו רק בקבוצת המחוסנים. בינואר 2022 אושר לשימוש בישראל הבוסטר השני. כבר בפברואר ניתן לראות שהיחס בין מס’ ארועי דום לב במחוסנים ולא-מחוסנים משתנה מ-1:2.4 (ינואר) ל-1:5.7 (פברואר).
*הערה: ההגדרה של “מחוסן”, במקרה זה, הוא אדם שקיבל לפחות מנת חיסון אחת לפני האירוע, ולכן לא היה שינוי-סטטוס עקב קבלת בוסטר.
בנוסף, בדצמבר 2022, מתוך 24 מקרי דום לב, 23 קרו במחוסנים.
בבקשת המידע התבקש גם מידע לגבי מקרי מוות מדום לב בקרב מחוסנים. מידע זה לא נמסר ע”י קופ”ח כללית.
סיכום
ישנם סימנים נוספים לעליה משמעותית במקרי חירום כתוצאה מארועים לבביים בישראל. המאמר של פרופ’ רצף לוי, אשר עבר ביקורת עמיתים והתפרסם תחת מגזין נייצ’ר, סימן את תחילתה של חקירה מדעית מתמשכת לתופעה ולגורמיה. המאמר ספג ביקורת מצד משרד הבריאות הישראלי, אך משרד הבריאות עצמו הודה שאין לו נתונים לגבי מקרי דום לב בשנים 2021-2022, והוא ממתין לקבל את הנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הלמ”ס אישרה שנתוני פטירות כולל סיבת המוות לשנת 2021 (ו-2022) טרם פורסמו, נכון ל-24.8.23 .
המכון לרפואה משפטית סגר את שעריו (1) (2) עקב עומס חריג (21 גופות הובאו במהלך סוף שבוע אחד) ומחסור בצוות (שליש מהרופאים שעבדו במכון התפטרו). יתכן שיש לכך קשר לנושא התמותה מארועים לבביים בישראל.
מידע כללי
לוח הזמנים של מבצע החיסונים בישראל
12.2020 - גיל 60+
1.2021 - גיל 35+ וגיל 16+ בסיכון
2.2021 - גיל 16+
5.2021 - גיל 12+
8.2021 - בוסטר ראשון
11.2021 - גיל 5+
1.2022 - בוסטר שני גיל 18+
7.2022 - גיל חצי שנה+
מס’ יומי של מנות חיסון
אחוז מתחסנים לפי קבוצות גיל
