נתוני למ"ס - תמותה מכל הסיבות
נתוני למ"ס - תמותה מכל הסיבות
מעלים חששות לגבי יעילות ובטיחות החיסונים
לקריאה באנגלית: English version
מכל מדינות העולם, לישראל היו כנראה תנאי הפתיחה הטובים ביותר להתמודדות עם הקורונה:
אוכלוסיה צעירה מאד יחסית לשאר מדינות ה-OECD
כניסה אחת (נתב"ג)
מערכת בריאות מתקדמת ומנוסה
ניסיון בהתמודדות עם מצבי חירום
למרות זאת, לאחר ניתוח נתוני תמותה מכל הסיבות, כפי שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), נראה שמידת ההצלחה של ישראל בהתמודדות עם הקורונה היתה נמוכה. התוצאה הכללית של הפעולות – סגרים, סגירת בתי הספר למשך חודשים רבים, חיסון של 89% מהאוכלוסיה בסיכון וחלקים גדולים מהאוכלוסיה הצעירה יותר – כל אלה, יחד עם תנאי הפתיחה הטובים, לא הביאו לתוצאות מזהירות, בלשון המעטה.
ניתוח נתוני תמותה כללית (מכל הסיבות) הינו כלי חשוב משתי סיבות עיקריות. הראשונה: מדינות רבות ניהלו רישום של מתים מקורונה באופן שבו אנשים שנפטרו עם מחלות רקע חמורות, ולעתים בגלל מחלות אלו או בגלל סיבות שונות לגמרי, נרשמו כמתי קורונה. הטייה מחקרית זו נמצאה במדינות רבות, כולל ישראל, וממדיה לא ידועים.
הסיבה השניה היא שהאמצעים שבהם נקטה ישראל כדי להגן על האוכלוסיה בסיכון היו קיצוניים. סגרים חמורים, סגירת מערכת החינוך, הפסקה של שירותי בריאות וטיפולים אלקטיביים – פעולות אלו ואחרות גרמו לנזק אגבי (קולטרלי) שאינו נרשם כ"תמותת קורונה". בהמשך הפוסט נתעמק בנושא.
מגבלות ניתוח הנתונים
מטרת הניתוח היא להצביע על נושאים הקשורים ליעילות ובטיחות, בהתבסס על מידע רשמי של מדינת ישראל, לצורך המשך מחקר. הנתונים עברו עיבוד מינימלי בלבד, ללא ניסיונות נוספים לטייב אותם, והם מובאים כמעט כפי שפורסמו על ידי הלמ"ס. כאשר חוקרים סיגנלים בקנה מידה של 140%-200% על פני השנים 2018-2022, ניתן להשמיט את תיקון גודל האוכלוסיה (כ-1.5% בשנה) ותיקונים נוספים לשיפור הנתונים. גם אופן קביעת קו היחוס הבסיסי (baseline) יכולה להעשות באופן מורכב ומדויק יותר, אך האופן שבו נקבע הבייסליין בפוסט זה הוא מספק לצורך ניתוח נתונים לאורך ציר הזמן וזיהוי "קפיצות" בשיעור התמותה.
תמותה חודשית בחלוקה לפי קבוצות גיל
הערות:
1. מקור: למ"ס, פטירות של תושבי ישראל, לפי יום פטירה, מין, קבוצת אוכלוסייה וגיל 2023
2. נתוני 2021-2023 אינם סופיים, ולא נכללת תמותת ישראלים השוהים בחו"ל.
3. הטבלה מציגה נתוני תמותה חודשיים בכל קבוצת גיל ביחס לממוצע החודשי של השנים 2018-2019 (עבור אותה קבוצת גיל).
4. החלוקה לקבוצות הגיל נלקחה מתוך נתוני הלמ"ס.
5. תמותה מעל 120% מודגשת בצהוב. תמותה מעל 140% מודגשת בכתום. תמותה מעל 160% מודגשת באדום. תמותה מעל 180% מודגשת באדום כהה.
6. לצורך ההשוואה, כל שורה מייצגת תמותה במשך 30 יום בדיוק, ולא לפי חודשים קלנדריים (המשתנים באורכם). על מנת לשמור על התאמה עם חודשי השנה, היום הראשון שמייצגת כל שורה הוא מכפלת החודש במספר 30.4. באופן זה מושג כיסוי אחיד של כל השנה. נתוני 1.2018 מייצגים את התאריכים 1.1.2018-30.1.2018 (30 יום), 2.2018 מייצגים את התאריכים 31.1.2018-1.3.2018 (30 יום) וכו'.
7. אסון מירון התרחש ב-30 באפריל 2021. 38 אנשים נהרגו במקום ו-7 נוספים בבתי החולים. הנתונים בתאריך זה שונו כדי לייצג תמותה יומית ממוצעת האופיינית לכל קבוצת גיל (ע”פ תאריכים סמוכים). לפיכך, התמותה העודפת הנצפית בחודש 4.2021 בקב' גיל מסוימות נובעת מסיבות אחרות.
8. לא נעשה תיקון לגודל האוכלוסיה.
הטבלה לעיל משמשת לאיתור ארועי תמותה חריגים לצורך ניתוח עתידי מעמיק יותר. הטבלה מציגה את התמותה החודשית בכל קב' גיל ביחס לתמותה החודשית הממוצעת של השנים 2018-2019 של אותה קב' גיל. בצד ימין מופיע לוח הזמנים של אישור החיסונים (למרות שלא נטען שיש קשר בין התמותה העודפת והחיסונים).
החודשים 1.2021-3.2021 מצביעים על תמותה עודפת בקרב הקשישים וגם תמותה עודפת מדאיגה בקרב הגילאים הצעירים. ב-2.2021 אושרו החיסונים לגילאי 16 ומעלה ובמפתיע מספר הנפטרים בחודש זה קפץ פי 2 בקבוצת הגיל 20-24 (34 מקרים לעומת ממוצע חודשי של 16.5 מקרים בשנים 2018-2019). עליה נצפתה גם לאורך זמן וגם בקב' גיל קרובות, דבר המחזק את הסברה לקיומו של סיגנל בטיחות.
התמותה העודפת בגילאים הצעירים אינה קשורה ככל הנראה לקורונה – קבוצת הסיכון לקורונה היא בעיקר בגילאי 65+ עם מחלות רקע, וכמו כן העליה בתמותה הנצפית בקבוצת הגיל המבוגר אינה מתמשכת לגילאים הצעירים יותר (45-59). באופן הגיוני ניתן להסיק שיש סיבות שונות לתמותה בקבוצות הגיל השונות.
ב-2.2021-4.2021 ולאחר מכן ב-1.2022-2.2022 ניכר בבירור בטבלה סיגנל בטיחות התואם לחלוטין את קבוצת הסיכון הידועה לתופעת דלקת בשריר הלב וקרום הלב (מיוקרדיטיס, פריקרדיטיס) כתוצאה מהחיסונים, בקבוצת הגיל 20-24. טענה זו נתמכת בהחלשות הסיגנל ככל שהגיל עולה. כמו כן היה צפוי לראות סיגנל ברור בקבוצת הגיל 16-19 אך לצערנו הלמ"ס קיבץ את נתוני התמותה של תינוקות יחד עם נתונים של חיילים (קב' גיל 0-19). המידע על קבוצת גיל זו אינו שמיש במקרה שלנו.
בהנחה שלפחות חלק ממקרי התמותה העודפת היו יכולים להגרם כתוצאה מהחיסון, וכאשר אנו באים לשקול את הסיכון/תועלת מול מקרה מוות אחד ויחיד כתוצאה מקורונה של אדם בריא מתחת לגיל 50 ללא מחלות רקע, במהלך כל 3 שנות הקורונה (מידע רשמי שפרסם משרד הבריאות במסגרת חוק חופש המידע), עולות שאלות קשות לגבי ההמלצה לחסן את כל הצעירים הבריאים, ולאחר מכן להמליץ להם על מנת בוסטר.
אוכלוסית הקשישים (70 ומעלה)
במהלך 2021-2022 התחסנו 89% מאוכלוסית הקשישים (מעל גיל 70) בשתי מנות חיסון, ו-83% בשלוש מנות או יותר, לפי הדשבורד של משרד הבריאות.
הערות:
1. ציר התמותה (Y) לא מתחיל מ-0, על מנת לאפשר הבנה טובה יותר של מגמות השינוי
2. לא נעשה תיקון לגודל האוכלוסיה. צפוי גידול שנתי של כ-1.5% .
כבר בשנת 2019 ניכרת עליה מסוימת בתמותה בקרב הקשישים. בשנת 2020 אנו רואים עליה משמעותית יותר בתמותה. עם תחילת מבצע חיסוני הקורונה בסוף 2020 וחיסון כמעט מלא של אוכלוסית הקשישים, שנת 2021 היתה צפויה להיות שנה כמעט רגילה מבחינת תמותה, אך בשנה זו ניכרת עליה נוספת בתמותה במקום ירידה דרמטית. בדיוק לפני תחילת 2022 הפך ווארינט האומיקרון לווארינט הנפוץ בישראל, והתאפיין ביכולת הדבקה גבוהה יותר אבל בשיעור תמותה נמוך יותר בסך הכל, כפי שניכר במחקרים מארצות אחרות. בנוסף, האוכלוסיה התחסנה בבוסטר ראשון ושני. למרות זאת, כל הגורמים הללו אינם משתקפים בנתוני התמותה של ישראל – בשנת 2022 עולה תמונה עגומה ובה התמותה העודפת גדולה מאי פעם, וזאת ללא הסבר רשמי לתופעה. למעשה, ניתן לראות סיגנל חלש של תמותה עודפת בקשישים לאחר כל גל חיסונים (ר' טבלה 1).
המידע הרשמי מעלה חששות כבדים בנוגע ליעילות החיסון של חברת פייזר, ובמידת ההצלחה של מדינת ישראל בהגנה על האוכלוסיה המבוגרת, הן בעזרת החיסונים והן באמצעים אחרים כגון טיפול תרופתי, טיפול מונע (ויטמין C, D). במקום זאת, הושמעו טענות-שווא לגבי יעילות המסיכות, החיסונים, ריחוק חברתי וכו'.
תמותה מכל הסיבות, לפי קבוצות גיל וסטטוס חיסוני
לישראל, "המעבדה של העולם" כפי שכינה אותה מנכ"ל פייזר, יש הרבה מאד מידע ממוחשב ומערכות BI מתקדמות. משרד הבריאות מחזיק רישום מרוכז של החיסונים שכל אזרח מקבל, כולל תאריך ומס' אצוות ייצור. משרד הבריאות היה יכול בקלות רבה להראות את יעילות ובטיחות החיסונים ולפסול את האפשרות של תמותה בעקבות החיסון בעזרת חקירה של כל מקרה מוות בצעירים וביצוע נתיחה לאחר המוות במקרה הצורך, או לכל הפחות בעזרת בדיקת סטטוס החיסון של הנפטרים ושלילה של קשר אפשרי בין תאריך החיסון ותאריך הפטירה.
אכן הוגשה בקשה למידע הזה למשרד הבריאות, על פי חוק חופש המידע, לפני כשנה וחצי על ידי מר דוד שולדמן. מר שולדמן ביקש ממשרד הבריאות טבלה המפרטת את התמותה מכל הסיבות, לפי קבוצות גיל וסטטוס חיסוני. לאחר שתי עתירות לבית המשפט המחוזי פסק השופט שהנתונים יפורסמו. הצדדים הגיעו להסכמה בבית המשפט לפיה המשרד יפרסם את הנתונים באתר הממשלתי data.gov.il תוך 60 יום. פרק הזמן חלף אך המשרד לא פרסם את הנתונים. ב-31 במאי 2023 מר שולדמן וחבריו פתחו במחאה מול משרד הבריאות בירושלים תחת הכותרת "מחאת העכברים". אנו נפרסם את המידע ברגע שיגיע לידינו.
סגרים ונזק אגבי (קולאטרלי)
הסגרים והמגבלות בישראל היו מהחמורים שנקבעו בעולם. לדוגמה, במהלך הסגר הראשון אשר ארך שישה שבועות, אזרחים הורשו להתרחק עד 100 מ' מביתם, למעט לצורך קניית מצרכים חיוניים. על הציבור הושתו שני סגרים נוספים, ובתקופה שבין הסגרים היו מגבלות חמורות הדומות למה שנקרא "סגר" ברוב המדינות (כגון מניעת התקהלויות). הסגרים, בתוספת השבתת מערכת החינוך לתקופה ארוכה, גרמו פגיעה קשה לכל שכבות האוכלוסיה, למרות שקשה להעריך את גודל הנזק. לדוגמה, במהלך שנת 2020 נמצאו 158 קשישים עריריים ללא רוח חיים בבתיהם. אלימות, מצוקה ושימוש בחומרים ממכרים התגברו כולם במהלך 2020 ו-2021 כפי שניתן לראות בדו"ח שהתפרסם על ידי עמותת על"ם ישראל. להלן חלק מן הדו"ח (באנגלית) :
מתוך נסיון להגן על הקשישים, גרמו הסגרים ליתר בדידות והעדר פעילות גופנית, אשר יכולים להוביל לעליה במחלות לב, השמנה, הפרעות אכילה, התדרדרות של מחלות נפש, שבץ ותופעות שליליות נוספות.
במהלך הסגרים נרשמה ירידה משמעותית בפניות דחופות לחדרי מיון עקב התלבטות של חולים ופחד מהידבקות בקורונה. תופעה זאת הגדילה את הסיכון למוות. טיפולים אלקטיביים בוטלו, כמו גם בדיקות מעקב שגרתיות, ואלה גרמו לגילוי מאוחר של מחלות נסתרות.
כל הגורמים לעיל, יחד עם הגדלה של החוב הלאומי בסכום של 265 מיליארד שקל במהלך 2020 (מידע מאתר הכנסת), חוב אשר ישפיע ללא ספק על מערכת הבריאות בעתיד, מעלים שאלות רציניות לגבי יעילות האמצעים שננקטו.
הערות:
ציר התמותה היחסית (Y) לא מתחיל מ-0, על מנת לאפשר הבנה טובה יותר של מגמות השינוי.
קו ההשוואה 100% נקבע לכל מדינה לפי התמותה השנתית הממוצעת שלה בשנים 2017-2019.
מקור הנתונים: statista.com , למ"ס. נתוני 2021-2022 אינם סופיים.
השוואה פשטנית-יחסית של תמותה מכל הסיבות בין ישראל לשוודיה מעלה תמונה ברורה של הבדלי הגישות בהתמודדות עם הקורונה ותוצאותיהן. למרות ששוודיה לא נקטה בסגרים וחוקים נוקשים, האוכלוסיה שם מבוגרת הרבה יותר מישראל, והיא השקיעה הרבה פחות משאבים בהתמודדות עם משבר הקורונה מאשר ישראל, התמותה העודפת השנתית הממוצעת בשוודיה היתה 4.7% ובישראל 10.3% (על פני שלוש שנים). לו היינו משקללים את "אפקט חומר הבעירה" בשוודיה (Dry tinder effect - תמותת-חסר בשנת 2019 שגרמה לתמותה עודפת ב-2020) , הפער בין המדינות היה גדל אף יותר.
לסיכום: גישתה של מדינת ישראל בהתמודדות עם נגיף הקורונה הביאה לתוצאות טרגיות בטווח הקצר והארוך. כמו כן קיימת עליה מובהקת ולא מוסברת בתמותה בגילאים 20-44. יש לחקור אפשרות של קשר לחיסוני הקורונה.
בעוד מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי (WHO) מזהיר מפני המגיפה הבאה ומקדם ניהול גלובלי-ריכוזי של מגיפות, חובתה של מדינת ישראל להקים ועדת חקירה שתנתח באופן מעמיק את ההשפעות, הנזקים והתועלת של סגרים, מסיכות, סגירת בתי הספר, פרוטוקולי טיפול תרופתי נגד קורונה, וחיסוני mRNA. המסקנות של ועדה שכזאת יעזרו לקדם קבלת החלטות מבוססת-הוכחות עבור העולם כולו בבואו להתמודד עם מגיפות בעתיד.
תוספות מאוחרות:
תמותה עודפת בגרמניה בגילאים הצעירים (מחקר שעבר ביקורת עמיתים)
תמותה עודפת באנגליה בגילאים הצעירים (ד”ר ג’ון קמפבל)
תמותה עודפת באוסטרליה (ד”ר ג’ון קמפבל)
מידע מהלמ”ס הבריטי (ד”ר ג’ון קמפבל)
הצהרת משרד הבריאות על כך שאין בידיו מידע על מקרי דום לב בשנים 2021-2022:
