נתוני תסמונת גיליאן-ברה
נתוני תסמונת גיליאן-ברה
עליה במס' האבחנות בקבוצות גיל מסוימות
גירסה באנגלית English version
הנתונים להלן התקבלו מקופת חולים מכבי (2.5 מיליון מבוטחים, נכון ל-2022) בעקבות בקשת חופש המידע.
קבוצת גיל 0-20
הערה: חישוב מס’ מקרים ל-100,000 נפש התבסס על נתוני המוסד לביטוח לאומי. לחישוב גודל האוכלוסיה השתמשנו בקב’ גיל 0-15 עקב חלוקת קב’ הגיל בנתוני בט”ל. השגיאה בגודל האוכלוסיה הינה זניחה לצורך ניתוח מגמות שינוי ושיאים בגרף.
קבוצת גיל 20-40
הערה: חישוב מס’ מקרים ל-100,000 נפש התבסס על נתוני המוסד לביטוח לאומי. לחישוב גודל האוכלוסיה השתמשנו בקב’ גיל 25-45 עקב חלוקת קב’ הגיל בנתוני בט”ל. השגיאה בגודל האוכלוסיה הינה זניחה לצורך ניתוח מגמות שינוי ושיאים בגרף.
קבוצת גיל 40-60
קבוצת גיל 60-80
קבוצת גיל 80+
מבוא
תסמונת גיליאן-ברה (נקראת גם גייאן-בארה, גיאה-בארה, Guillain-Barré syndrome, GBS) היא מחלה אוטואימונית נוירולוגית שבה מערכת החיסון תוקפת את מערכת העצבים. שרירי הגפיים נחלשים עד כדי שיתוק, והשיתוק עלול להגיע גם לשרירי הנשימה והפנים. במקרים קשים יש עליה בלחץ הדם ושינויים בקצב הלב.
דיון
הסיגנלים (סימני אזהרה) שמצאנו אינם ברורים כמו במקרים אחרים שחקרנו בעבר (כגון תסחיף ריאתי, תמותה, דום לב), וכמו כן תסמונת גיליאן-ברה נדירה; אף על פי כן, בקבוצות גיל מסוימות (20-40, 40-60) נראות קפיצות במס’ המקרים, בסמיכות למועד תחילת החיסונים, ובקב’ גיל 20-40 ניכר שינוי מגמה קיצוני במהלך השנים (2017-2020 ירידה מתמדת, 2021-2023 עליה מתמדת, ע”פ נתוני רבעון 1+2 של 2023).
סימנים מדאיגים הופיעו גם בבריטניה ולאחרונה בפרו. מחקרים כבר הצביעו על קשר בין חיסוני אסטרה-זנקה וג’ונסון & ג’ונסון (חיסונים שאינם mRNA) לבין גיליאן-ברה. כמו כן ישנו ניתוח של מערכת רישום תופעות הלוואי VAERS בנושא מקרי גיליאן-ברה בעקבות החיסון בארה”ב. נכון לעכשיו, גיליאן-ברה אינה נחשבת תופעת לוואי של חיסוני הקורונה של פייזר.
תסמונת גיליאן-ברה נמצאה קשורה גם למחלת הקורונה. במהלך שנת 2020 היו בישראל קרוב ל-500,000 מאומתים (סביר להניח שנדבקו פי כמה יותר) אך בנתונים שקיבלנו לא ניכרת עליה בתסמונת GBS בשנת 2020.
חשוב לערוך מחקר מעמיק יותר בעזרת מערכות המידע הרפואי המתקדמות של ישראל על מנת לשלול קשר סיבתי אפשרי בין חיסוני פייזר ובין תסמונת גיליאן-ברה, וזאת משתי סיבות:
א. לאור הסיכון האפסי הנשקף לצעירים בריאים מקורונה, שיקולי סיכון-תועלת חייבים להבדק מחדש.
ב. אם אכן קיים קשר סיבתי שכזה, חשוב להציג אותו לציבור כדי שהחולים יוכלו לקבל תמיכה ופיצוי, ויתכן שמחקר נוסף בנושא יוליד תרופה ספציפית.
בקשת חופש המידע הוגשה בעקבות סיפור מקרה על עובדת צעירה במערכת הבריאות שאובחנה בתסמונת גיליאן-ברה לאחר החיסון. כבר למעלה משנתיים שהיא נאבקת במחלה.